אינני יודעת מהם המנהגים אבל אחכה בבוקר,
ולא אעזוב עד שתגיע העובדת היומית ואוכל לשאול אותה.
מי השתעל, מי הקיא וכד'.
הקשר של שתי העובדות חיוני.
וגם המשך העבודה מוכרח להיות ללא הפסקה,
כי השינה לפנות בוקר היא שטחית ביותר,
קלה ולכן דרושה ההשגחה ,
ע"מ למנוע ריצה ללא נעלים על רצפת האבן בבוקר,
קריר או הרטבה במיטה,
כאשר אפשר כבר לדרוש מילד שילך שירותים.
אני עוד בודקת לפני עזיבתי את המטות
ה"לא בטוחות" ורושמת את ההערות .

חבל שהדיאגראמה והרשימות הן רק מ-14 ימים.
יכול היה להיות הרבה יותר טוב אם הצטבר במשך שנים,
רבות של ניסיון קיבוצי ממקומות רבים.
ללא כל האמירות הלא מוסמכות
"אצלנו הרבה מרטיבים" או "תמיד מרטיבים".

ויתרתי כאן על הרבה פרטים מקומיים,

ונגעתי רק באופן שיטתי בבעיות רבות מסובכות.
השתדלתי לרשום עובדות בציון ספקות והנחות,
ולא הוצאתי שום מסקנות מהירות.

נגישות