סטפאניה וילצ'ינסקה

1886-1942

תחילת עבודתה בבית היתומים ב-1912, יחד עם קורצ'אק.
עזבה את בית משפחתה האמיד ועברה לגור מגורי קבע בבית היתומים,
שותפת בניהול הבית,
הגשימה הלכה למעשה את ההנחות ואת היסודות הפדגוגיים של יאנוש קורצ'אק. הייתה הרוח הטובה של הבית,
המטפלת העומדת על משמר "הסדר בפרטיו הקטנה"
והמארגנת את המוסדות הפנימיים.
כאשר קורצ'אק גוייס כרופא בימי מלחמת העולם הראשונה,
ניהלה את הבית לבדה, נאבקת עם הקשיים החומריים, עם הבעיות החינוכיות,
עם מחלות ומגיפות (בבית היתומים לא נרשם אף לא מקרה מוות אחד).
בשנות השלושים ביקרה ארבע פעמים בארץ ישראל,
מתעניינת בחינוך הקיבוצי, ואף מנסה להיקלט בקיבוץ עין חרוד.
שהותה הארוכה ביותר בארץ נמשכה מחודש מרץ 1938 ועד מאי 1939.
חזרה לוורשה לחלוק את גורלם של הילדים ושל קורצ'אק בזמן המלחמה. בגטו , בתקופה הקשה ביותר של בית היתומים,
התגלתה באותן תכונות יקרות ערך של מחנכת ומארגנת, שייחדו אותה תמיד.
נספתה יחד עם קורצ'אק והילדים במחנה ההשמדה טרבלינקה.

קורצ'אק י. (1919), בית היתומים ~ איך לאהוב ילד, כתבים כרך א,
העריכה המדעית אלכסנדר לוין, 1998 תרגם יונת ואלכסנדר סנד, ע' 287.

נגישות