אבן פינה לאדם יער קורצ'אק ירושלים
אנה – עמודים : 156,119,127-128
אדם – עמוד : 207
עמוד 119
עמוד 119
עמוד 127
עמוד 207
עמוד 156
אולק ואחותו תמי דמבינסקי
שמו של קורצ'אק ופועלו למען הילדים בבית היתומים
עלה תמיד בהקשרים שונים בבית שלנו.
לא הכרנו את הסבים והסבתות שלנו
(ההורים לא דברו עליהם, ודברו הרבה על קורצ'אק)
וראינו בקורצ'אק דמות של סבא שלנו ,
ואימא תמיד ראתה בנו "הנכדים" של קורצ'אק.
ההורים ראו תמיד בשהיה רבת השנים שלהם בבית קורצ'אק
חוויה חיובית ביותר שבזכותה הייתה להם ילדות/נערות נעימה,
מלאה פעילויות והעשרה תמידית .
רבות דיברו על הקייטנה אליה יצאו פעם בשנה בגוצלבק (מחוץ לוורשה) שהייתה מבחינתם התאווררות נהדרת מחיי העיר.
כילדים בפולין קראנו בהתלהבות את הספרים שכתב קורצ'אק כמו : "המלך מתיא הראשון" ורבים אחרים.
החינוך ותפישת העולם שלנו, כדור שני של ילדי קורצ'אק, התאפיינה בראיה חיובית ואופטימית של המציאות.
כפי שהתבטאה בחיי הילדים בבית היתומים, בהובלה של יאנוש קורצ'אק וסטפה.
צניעות, אכפתיות, חריצות, אחריות, חוש צדק מפותח , חתירה להישגים ושלמות, קבלת השונה והאחר, מסירות , הערכת כל סוג של עבודה (גם הפשוטה ביותר) , דאגה לזולת , אדיבות , חברות, כבוד לזולת , הן רק חלק מהתכונות והערכים שהוטבעו בנו על ידי ההורים, כפועל יוצא מהחינוך שספגו מקורצ'אק ומחנכיו, והן בהחלט חלק משמעותי מחיינו ומהערכים שאנו הטבענו בילדינו ומשתדלים להקרינן בסביבתנו .
יער פולין ירושלים חלקת קורצ'אק
אדם דמבינסקי (אדק) אנה משמאל אדם במרכז ועוד חבר מימין
תזמורת בית היתומים אדם עומד מאחור צד ימין אחרי המורה
אדם דמבינסקי – נולד ב – 16/12/1921 בוורשה פולין ,
ולאחר שהתייתם מאביו הגיע לבית היתומים בגיל 10– שנת 1931 .
שם הכיר את אנה לימים בת זוגתו לחיים הכירו בבית היתומים ,
ובמהלך השנים ששהה בו כחניך הרגיש שאעיר לו מזלו,
שיכל לגדול במקום כל כך חם מבחינה אנושית .
(בזכות קורצ'אק ,סטפה ושאר צוות המחנכים הצעירים) .
ותמיד סיפר ותיאר את תקופת חייו שם כחוויה חיובית מאוד , ממש גן עדן.
לאחר שהוא בגר והגיעו בערך לגיל 15 שנים ,
הוא נאלץ בשל גילו לעזוב את בית היתומים ,
כדי לפנות מקום לילדים צעירים יותר שנקלטו במוסד במקומם.
אדם עבר לגור בבית אמו בוורשה והמשיך להיות בקשר הדוק עם בית היתומים
ועם קורצ'אק במשך כל השנים עד שנאלץ לעזוב את וארשה
בדרכו לרוסיה בנובמבר 1939.
פעמים רבות במהלך אותן שנים הוא נקרא על ידי הדוקטור
לעזור בכל מיני פעילויות בבית היתומים, ותמיד נענה ברצון.
לאחר שהגרמנים החלו להפציץ את וארשה בספטמבר 1939,
הוא נקרא ע"י הדוקטור לבוא ולעזור לסלק עם מקל ארוך פצצות תבערה
שנפלו על גג בית היתומים ועלולים היו לגרום לשרפות בבניין.
לאחר שהגרמנים כבשו את וארשה בספטמבר 1939,
אדם נפרד מקורצ'אק ובתאריך 11/11/1939 עזב את וארשה לכיוון רוסיה.
לאחר כחודשיים אנה חברתו לבית עזבה את וארשה אף היא ופגשה את אדם ברוסיה.
לאחר שהם נפגשו בתחומי רוסיה ,
הם נשלחו על ידי השלטונות הרוסיים למחנה עבודה ברפובליקה של קומי
( KOMI Republic) ליד העיר SYKTYVKAR ,
שם הם גם התחתנו ושהו משך כל שנות המלחמה,
במהלכה סבלו מאוד מרעב נורא ומקור .
אדם הועסק במפעל לעיבוד עצים
ואנה בעבודות שונות של ניהול משק בבית חולים מקומי
( שם גם למדה בבי"ס לאחיות וסיימה לימודיה בתור אחות מוסמכת).
לאחר סיום המלחמה הם חזרו לפולין לעיר Walbrzychשם
בשנת 1948 נולדה TOSIA (תמי) בתם הבכורה.
בהמשך הם חזרו לוורשה שם אדם סיים לימודי הנדסת מכונות
ושם ב- 1954 נולד בנם אולק
(אלכסנדר – ע"ש המחנך מבית היתומים שהעריצו , אלכסנדר לוין).
בשנת 1963 עלתה כל המשפחה לישראל ולאחר תקופת התאקלמות קצרה
ולימוד עברית התיישבה בבת- ים.
אדם עבד כמהנדס מכונות בחברת "סולל בונה" ובהמשך בתעשייה אווירית,
ואנה עבדה כאחות אחראית בקופת חולים של ההסתדרות ,
במרפאת רמת הנשיא בת- ים .
תמי ואולק עשו את המסלול הרגיל של לימודים (יסודי + תיכון) ,
צבא ולימודים אקדמיים והיום הם נשואים ולכל אחד יש שני ילדים בוגרים.
אנה נפטרה בדצמבר 2001 , ואדם נפטר באוקטובר 2011 .
לכבוד ההורים ובשל אהבתם הרבה לטבע וליאנוש קורצ'אק,
נטעו תמי ואולק ,חורשות על שם אדם ואנה דמבינסקי
ב"יער יהדות פולין יער קורצ'אק" שבהר הרוח (ליד הישוב נטף) .
אולק ואחותו תמי דמבינסקי
תגובות אחרונות