צילה רובינשיין לבית פויילישר – ביוגרפיה

צילה רובינשיין לבית פויילישר – ביוגרפיה

קורות חיים של צילה רובינשיין לבית פויילישר

צילה התחנכה בבית משנת 1925 ועד 1929.
לאחר מכן חזרה כמדריכה לבית,
משנת 1932 והיתה שם עד שנת 1940.
אמא נולדה בווארשה במאי 1915.
היא היתה הבת הצעירה של אהרון ושרה פוילישר.
בהיותה בת 7 אביה נפטר ושנתיים לאחר מכן נפטרה אימה.
עד גיל עשר גדלה בבית הסבתא.
בגיל עשר עברה לבית היתומים על שם יאנוש קורצק.
אמא נשארה בבית היתומים במשך 4 שנים עד גיל 14,
שם סיימה את לימודיה בבית הספר היסודי.
לאחר מכן חזרה לבית סבתה.
ביום עסקה במלאכות שונות כמו סריגה ותפירה
ועזרה לפרנסת המשפחה, במקביל למדה בתיכון ערב.
בגיל 18 חזרה לבית היתומים הפעם כמטפלת ומדריכה.
בסוף 1940 כאשר המצב החמיר בגטו, החליטו אמא ואבא שלי לברוח מהגטו .
לכיוון ביאליסטוק ומשם התחיל מסע הבריחה שלהם לתוך רוסיה.
ב 1941 נולדה אחותי במגניטוגורקס
וב- 1944 נולדתי אני באלמה אתא שבקזחסטאן.
עם סיום המלחמה חזרו הורי לוארשה וגילו שאף אחד מבני משפחתם לא שרד.
מוארשה  הם אספו ילדים יתומים והגיעו איתם עד למחנה הפליטים
שהוקם בדורנשטט שבגרמניה.
ב-1947 אמא קבלה סרטיפיקט אחד לפלשתינה
שבו נאמר לה יכול לעלות לארץ בוגר אחד או 2 ילדים.
אמא החליטה באומץ רב להשאר בגרמניה ולשלוח אותי ואת אחותי
לבד לארץ לגור אצל אחותה שעלתה לארץ לפני פרוץ המלחמה.
במשך הזמן עלו גם אימי וגם אבי, כל אחד בנפרד, והמשפחה התאחדה.
אחי נולד כבר בארץ.
בילדותנו אמא ספרה לנו על החיים בבית היתומים.
היא סיפרה על בית המלאכה שבו הילדים נהגו לעשות עבודות רבות.
סיפרה על המקהלה ושעורי הנגינה.
על ההצגות הרבות שהעלו ובמיוחד בחגים.
על הטיולים שטיילו.
אמא מאד הדגישה את העיקרון של קורצק שיש להתייחס לילדים
כמו לאנשים קטנים ויש לכבד אותם.
ואת הילדים הוא חינך לצניעות, משמעת ולאחריות.
כל ילד היה אחראי על משהוא או על משהוא
ומי שהתמיד היה מקבל ממנו פרס גלויה.
כל יום או שבוע הייתה מופיעה על הלוח רשימת המטלות.
ושהילדים היו מכינים לבד את האוכל.
גם אצלנו בבית חונכנו בדרך זו – כל אחד מאתנו היה אחראי
על סידור המיטה והחדר שלו.
דבר נוסף שאימא אימצה מבית היתומים זה משחק שקראנו לו "טרנושקה"
משחק עם חוקים דומים לבינגו.
אבל מה שהיה חשוב שפעם בשנה כל המשפחה המורחבת שלנו , ילדים,
בני דודים ונכדים בהמשך, התאספו לשחק יחד.
אמא סיפרה לנו על הספר שכתב יאנוש קורצ'אק – המלך מתי הראשון.
ושקורצ'אק היה מקריא להם פרקים מהספר.
במשך השנים אמא הצליחה לאתר כמה מחברותיה לבית היתומים
כמו שרה קרמר ואנה דמבינסקי.
ושמרנו איתם על קשר קרוב, כמו דודות ובני משפחה שלא היו לנו.
כאשר חודשו היחסים הדיפלומטיים עם פולין
ושר החינוך דאז – זבולון המר נסע בראש משלחת לפולין,
אמא כחניכה של יאנוש קורצ'אק הוזמנה להצטרף למשלחת.

צילה רובינשיין לבית פויילישר

צילה רובינשיין לבית פויילישר

אחותי – נדיה נחושתן לבית רובינשיין – קיבוץ רעים.
אני – שולמית ( פולה) גורן לבית רובינשיין – מבשרת ירושלים
אחי – דני אבן-חן לבית רובינשיין – חיפה.
נגישות