דברים לטקס מלאת 70 שנה
להירצחם של יאנוש קורצ'אק,
סטפניה וילצ'ינסקה והילדים, 
ולרגל 100 שנה להקמת בית היתומים 

דבר יו"ר המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק

היום מציינים אנו 70 שנה לשילוחם של של יאנוש קורצ'אק,
סטפניה וילצ'ינסקה, ילדי בית-היתומים וסגל המורים
אל מותם האכזרי במחנה ההשמדה טרבלינקה.
השנה אנו מציינים גם 100 שנה להקמת בית היתומים

ברחוב קרוכמלאנה 92 בוורשה – 100 שנות השראה.
בתודעת רבים בישראל חרותה דמותו של קורצ'אק כגיבור,
אשר במחיר חייו שמר אמונים לילדים שהיו באחריותו – ליתומים שלו.
בתודעת רבים חקוק יאנוש קורצ'אק כמי שהליכתו אל מותו הטראגי
בטרבלינקה הייתה הרואית.

אולם לא רבים הם הזוכרים את גישתו החינוכית,
אותה פיתח במשך 64 שנות חייו.
מעטים מהם מכירים את חלקה ותרומתה של סטפה וילצ'ינסקה
למפעלו החינוכי של קורצ'אק.
עקרונות מורשתו החינוכית של קורצ'אק,
אשר הוא וסטפה קיימו בבית היתומים כעניין שבשגרה,אינם מוכרים דיים.

קורצ'אק – הרופא, הסופר, המחנך –
היה בראש ובראשונה הומניסט אשר לנגד עיניו ראה את טובת הילד באשר הוא ילד,
ואת האדם באשר הוא אדם – על יתרונותיו ועל מגרעותיו.
כמחנך שאף קורצ'אק לעודד בילד את אותם הדברים שהיום החברה שלנו כל כך חסרה:
את הרגש המוסרי, את המשמעת העצמית, את תחושת האחריות,
את המרץ העצמי ואת ההתגברות על התכונות הרעות מתוך רצון להשתלב בכלל האנושי
ולהיות אזרח טוב (מתוך אדיר כהן, "יאנוש קורצ'אק").
למרות שמעולם לא כתב את רעיונותיו החינוכיים כמשנה סדורה,
ניתן למצוא בכתביו אין ספור כלים פדגוגיים, רעיונות תאורטיים ומעשיים.

קורצ'אק השתמש בכל כישוריו וידיעותיו כדי להכיר את הילדים היכרות אמת,
לתת מענה לצרכים של כל ילדה וילד ולאפשר להם להתפתח כאזרחים מעורבים,
מודעים, אמפתיים, סובלניים ומכבדים את עצמם ואת זולתם.

קורצ'אק הרבה לשוחח עם הילדים, להקשיב להם בכבוד, לקרוא אתם, לשחק אתם.
הוא נהג לצאת אתם לטיולים ולהתבונן בהם בעודם לומדים להכיר את העולם ולהתמודד אתו.

קורצ'אק ידע כי לא על הביקורת, המשמעת הכפויה והפחד
יתפתחו נפשותיהם של הילדים ותפיסת עולמו המוסרית והחברתית,
אלא שהרגישות, הכבוד, ההקשבה והאמון – הם שיצמיחו אותה.
בסיפורים שכתב וסיפר – כותב אדיר כהן –
ביקש קורצ'אק לפתח את רגישותם המוסרית של הילדים,
לפקוח את עיניהם שיכירו וידעו לא רק את התנהגות האדם אלא גם את נפשו.

קורצ'אק רצה להפגיש את הילדים עם עולם המבוגרים על מגרעותיו,
ולהראות להם מה רב העוול שאנחנו גורמים איש לרעהו יום יום ושעה שעה,
משום שעינינו אטומות מראות וליבנו אינו פתוח לזולת.

קורצ'אק האמין שאיש החינוך צריך להוות מודל בהתנהגותו.
כך פעל ושימש דוגמה אישית הן לאנשי החינוך בבית היתומים והן לילדים עצמם.
בשותפות מלאה לקח קורצ'אק חלק בחיי בית היתומים על כל רבידיהם.
הוא נהג לשתף את הילדים ואת המורים כאחד בכל עבודות הבית,
בהדגישו שהחינוך צריך להתבסס על מידה נכונה של מתן דעת והשגחה
מזה ועל מידה גדולה של חופש ועצמאות מזה;
על יחס נכון בין חופש ובין משמעת, בין תלות ובין עצמאות.
בצד העבודות והמטלות השוטפות נהג קורצ'אק להשתתף גם במשחקי הילדים,
ולפעמים לא נמנע מלעשות אתם מעשי קונדס ותעלולים פרועים.

קורצ'אק פתח את מוסדות הילדים שלו בפני תלמידי בית המדרש למורים
ותלמידי אוניברסיטאות, וכך יצר שילוב בין האקדמיה לבין השדה,
שילוב שעד היום אינו מובן מאליו.

קורצ'אק הכיר בכך שלאמת פנים רבות, וכי החיים הינם מסע לחיפוש אחר האמת.
הוא מעודד את קוראיו ותלמידיו לחפש ולגלות את אמיתותיהם הם לשאלות הקשות
על הנהגת העולם ועל סדרי החיים.

קורצ'אק ביקש תשובה אשר האדם בעצמו הימצאנה.
בכל עבודתו החינוכית דגל קורצ'אק בדרך של הניסיון וההתנסות העצמית.
גם כשבא לסכם את ניסיונו ולהביא בפני ציבור המחנכים מעט ממה שלמד
והשיג בשנים רבות של התמסרות מלאה למעשה החינוכי –
לא ניסח כללים ולא ביקש שיחקו את דרכו.
בסתר לבו ביקש שיילמדו ממנו גזרה שווה –
שאחרים יעשו כמותו וינסו לכבוש להם דרך משלהם בחינוך –
בעקשנות, במסירות, בהקרבה. (אדיר כהן, שם).

החברה שאנו חיים בה בישראל של שנת 2012 היא חברה כואבת,
חברה הסובלת משסעים, קונפליקטים ואלימות מבית ומחוץ.
אין עוררין על כך שכדי להבטיח את עתידה של החברה הישראלית כחברה ערכית,
מלוכדת ומשגשגת, חברה סובלנית, נאורה ומתקדמת,
חשוב היום יותר מתמיד לקדם ולטפח את החינוך בישראל.
כדי להבטיח שהדורות הבאים בישראל יתחנכו על ברכיה של ההומאניות
ותנבוטנה בהם תפיסות מוסריות שהולכות ונשחקות,
אנו בוחרים לשים למולנו כמגדלור את מורשתו החינוכית של מי שאמר:

"אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב.
אין הסביבה חייבת לעזור לי אלא אני חייב לדאוג לעולם – לאדם."

אנו, אנשי המרכז החינוכי הישראלי ע"ש קורצ'אק,
קיבלנו עלינו לפעול למימוש צוואה נסתרת זו.
בחרנו ללמוד מקורצ'אק ומסטפה גזירה שווה, ולהמשיך בדרך חיפוש האמת – לחפש,
להתאים ולהפיץ את מורשתו החינוכית של קורצ'אק ולהטמיע אותה בחברתנו.

אנו קוראים לכולם – אתם, שניצבים כאן אתנו היום ואלה שאינם אתנו פה –
לקחת חלק פעיל במימוש צווי רוחני זה למען קידומה,
פיתוחה וטיפוחה של החברה הישראלית, למען עתידנו ועתיד ילדינו.

דליה טאובר בשם
"המכון הישראלי החינוכי ע"ש יאנוש קורצ'אק"

♦ חזור לעמוד קודם ⇑

נגישות