מן הגטו / יאנוש קורצ'אק. תרגם: צבי אדר

הספר בהוצאת "בית לוחמי הגטאות", ראה אור בשנת 1982.

הספר הוא תרגום ה"יומן" של קורצ'אק – רשימות וזכרונות שרשם בתקופת חייו האחרונה, בחודשים מאי-אוגוסט 1942, עד ה-4 באוגוסט, ערב הישלחו למחנה ההשמדה.  בצד רשימותיו של קורצ'אק כולל כרוזים ומכתבים שכתב קורצ'אק בתקופת המלחמה, ביניהם "תולדות חיים" – מעין סיכום תמציתי של חיי המחבר ופעילותו רבת השנים.

עוד כולל הספר תיאור תקופת חייו האחרונה של קורצ'אק על סמך דברי עדו בכתב ובעל פה מפי אנשים שחיו באותם הימים במחיצתו, וכן הערות מסבירות על אישים ומאורעות המוזכרים בספר.

עם הספר

במלאת שלושים שנה לשילוחם של יאנוש קורציאק וילדי בית־היתומים שלו למחנה ההשמדה בטרבלינקה, מגישים אנו לקורא העברי ספר זה, — הרביעי בארבעת הכרכים של כתבי יאנוש קורצ׳אק שאנו עוסקים בהכנתם. שלושת הכרכים הראשונים יראו אור — כך אנו מקווים — בשנתיים הקרובות.בהגיע לארץ השמועות הראשונות על האקציה״ הגדולה, שבה שילחו הצוררים ״בכיוון בלתי ידוע״ את קורצ׳אק, את ילדי בית היתומים שלו ואת עמיתיו המחנכים — קיבצה הוצאת הקיבוץ המאוחד מבחר מכתביו הפדגוגיים ובכללם מסות, רשימות ומכתבים שכתב בארץ ישראל ולאחר ביקורו השני בארץ, והוציאה אותם בשנת 1943 בשלושה כרכים. מבחר זה הופיע לאחר מכן בכרך אחד גדול. בראש המהדורה הראשונה כתבנו בין השאר: ״יאנוש קורצ׳אק, האישיות המחנכת, המגלמת ומקרינה אצילות ואהבה… ההומאניסט הגדול, אשר חרד לצלם האדם אשד מתחת לכל קליפות החטא, השחיתות והזוהמה… היהודי שיצא מתוך תוכה של ההתבוללות היהודית פולנית ודבק בחזון גאולת העם בארץ מולדתו, שמצא בקומונה הארצישראלית אחים לחזון, לרעיון ולמעשה — מאישיותו ויצירתו הפורייה נמסר משהו בכרך שלפנעו.״

ואכן, הספר ״כתבים פדגוגיים״, שהופיע בחמש מהדורות בהוצאתנו (האחרונה — בשנת תש״ל), הקרין מאורו על קוראיו, ורוחו של בעל ה״כתבים״ חיה בתוכנו עד עצם היום הזה. על כן נראה לנו שהגיעה השעה להוציא מבחר נרחב יותר של כתבי קורצ׳אק — ולא הפדגוגיים בלבד — ולהציב לו יד בלשון עמו ובארץ תקנתו. ״בית לוחמי הגיט־ אות״ שקד מראשית היווסדו לאסוף את אשר יצא מתחת עטו של קורצ׳אק בפולנית ובלשונות אחרות וליקט כל מה שנכתב עליו, כל תעודה וכל פחט ועדות על חיי האיש, ובמיוחד מתקופת חייו האחרונה. בחומר זה שבגנזי ״בית לוחמי הגיטאות״ הסתייענו לא־מעט בהכנת הכרך שלפנינו.

בכרך זה,^ שקראנו לי ״מן הגטו׳/ אנו מביאים את תרגום היומן״ של קורצ'אק — רשימות וזיכרונות שרשם בתקופת חייו האחרונה,בחדשים מאי—אוגוסט 1942׳ עד ה־4 באוגוסט, ערב הישלחו למחנה ההשמדה.לא התעלמנו מהעובדה כי ישנם ביומן גם קטעים סתומים והתבטאויות העשויות עורר תמיהה׳ אד לא נטלנו רשות לעצמנו להשמיט או ׳ ערוך״. פסוקים אלה, שורשיהם נעוצים, כנראה, בתנאי המציאות של הגיטו ובמצבו הנפשי של הכותב, שעה שלשון המאזנים נעה על הגבול שבין האמת הממשית של ההשמדה לבין האשליה של תקוה מעורפלת. מדור מיוחד בספר הועדנו לרשימות, כרוזים ומכתבים, שנכתבו בידי קורצ׳אק בתקופת המלחמה וביניהם ״תולדות חיים״ — מעין סיכום תמציתי של חיי המחבר ופעילותו רבת-שנים. מצאנו לנכון להקדים ליומן ולתעודות דברי מבוא (״הפרק האחרון״), ובו תיאור תקופת חייו האחרונה של קורצ׳אק. פרק זה נסמך על דברי־ עדות בכתב ובעל־פה מפי אנשים שחיו באותם הימים במחיצתו של אבי היתומים. כן צירפנו לספר צרור הערות מסבירות על אישים ומאורעות המוזכרים בספר.

תודתנו נתונה בזה לכל מי שסייעו לנו בעדויותיהם, ובמיוחד נציין את עזרתם של יונה בוצ׳יאן, ד״ר אברהם ברמן, שמואל גוגול, רומנה ליליאן ליליינשטיין ואלה פרידמן, שסיפוריהם על חיי קורצ׳אק בבית היתומים ובגטו האירו את עינינו בכמה וכמה פרטים חשובים להבנת מעשיו ותגובותיו של קורצ׳אק. כן מודים אנו לארכיון ״יד ושם׳•׳ שהעמיד לרשותנו כמה תעודות על פעילותו של קורצ׳אק בגטו.

״יש אמיתות נצחיות, שאין מבחינים בהן אלא לאחר ניסיונות הרבה בחיים׳/ כתב קורצ׳אק בדצמבר 1938. ובטרם חלפה שנה, באה הסופה הנוראה והדוקטור הזקן״ — כפי שקרא לעצמו קורצ׳אק באחרית ימיו — נאלץ לעמוד בניסיונות רבים נוספים. והוא עמד בהם, כפי שכתב באותה רשימה נבואית: ״אני עושה את המוטל עלי.״

 

 

נגישות