אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד

 

נוסח עברי, על פי תרגום רשמי של משרד המשפטים.

"אמנת או"ם בדבר זכויות הילד" אומצה ע"י העצרת הכללית של האו"ם בנובמבר 1989, אמנה זו אמורה לשנות את חייהם  של ילדים בכל רחבי העולם. הושגה אחר עשר שנות עבודה  ומחקר של הוועדה לזכויות האדם. האמנה היא הסכם מרצון, המשקף קונצנזוס רחב בדבר המינימום הדרוש לילדים בכל מקום בעולם.

 

מבוא

המדינות החברות באמנה זו:

 

בסוברן כי בהתאם לעקרונות המוצהרים במגילת האומות המאוחדות, הכרה בכבודם ובזכויותיהם השוות והבלתי ניתנות לעירעור של כל בני משפחת אנוש הנה היסוד לחופש, לצדק ולשלום בעולם, בשימן אל ליבן כי עמי האומות המאוחדות אישרו במגילת הארגון מחדש את אמונתם בזכויות אנוש בסיסיות ובכבוד האדם וערכו, והחליטו לפעול למען קידמה סוציאלית ושיפור רמת החיים תוך חופש גדול יותר, בהכירן כי האומות המאוחדות, בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ובאמנות בינלאומיות על זכויות האדם הצהירו והסכימו שכל אחד זכאי לכל הזכויות המובעות בהן, ללא הבדל מכל סוג שהוא, כגון גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד. בהזכירן כי בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם הצהירו האומות המאוחדות כי הילדות זכאית לתשומת לב ולסיוע מיוחדים,

 

בהיותן משוכנעות כי המשפחה, כקבוצת יסוד לחברה וכסביבה טבעית להתפתחותם ורווחתם של כל בניה, ובפרט הילדים, מן ההכרח כי יובטחו לה הבטחה וסיוע, ככל הנדרש, באופן שתוכל לשאת במלוא אחריותה בתוך הקהילה, בהכירן כי הילד, לשם פיתוח אישיותו המלא וההרמוני, מן הראוי כי יגדל בסביבה משפחתית, באווירה של אושר, הבנה ואהבה, בסוברן כי הילד ראוי להכנה מלאה לקראת חיים עצמאיים בחברה, ולחינוך ברוח האידיאלים המובעים במגילת האו"ם ובמיוחד ברוח השלום, הכבוד, הסובלנות, החופש, השוויון והסולידריות, בהטעימן כי הצורך להקדיש לילד תשומת לב מיוחדת הובע בהצהרת ג'נבה בדבר זכויות הילד משנת 1924, ובהצהרה בדבר זכויות הילד שאומצה על ידי העצרת הכללית ב – 20 בנובמבר 1959, והוכר בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (במיוחד בסעיפים 23,24) באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, סוציאליות, ותרבותיות (במיוחד בסעיף 10), וכן בחוקי יסוד של סוכנויות מיוחדות וארגונים בינלאומיים העוסקים ברווחת הילד, ובמסמכים הנוגעים בדבר,

 

בהזכירן כי "בשל אי בגרותו הפיזית והנפשית, זקוק הילד לביטחונות והשגחה מיוחדים, לרבות הגנה משפטית נאותה בטרם לידה ולאחריה", כפי שצוין בהצהרה בדבר זכויות הילד, בהזכירן את הוראות ההצהרה בדבר עקרונות חברתיים ומשפטיים בנוגע להגנה על ילדים ורווחתם, תוך התייחסות מיוחדת לסידור באומנה ואימוץ במישור הלאומי והבינלאומי, כללי האו"ם הבסיסים לניהול בתי המשפט לנוער (כולל בייג'ינג), וההצהרה בדבר הגנה על נשים וילדים בשעת משבר ומאבק מזוין, בהכירן כי בכל מדינות העולם ישנם ילדים החיים בתנאים קשים במיוחד, וכי ילדים כאלה זקוקים ליחס מיוחד, בשימן אל ליבן את חשיבות המסורות וערכי התרבות של כל עם באשר להגנת הילד והתפתחותו ההרמונית, בהכירן את חשיבותו של שיתוף הפעולה בינלאומי לשיפור תנאי החיים של ילדים בכל ארץ ובארצות מתפתחות בפרט, הסכימו להלן:

 

סעיף 1

לצרכיי אמנה זו, ילד פירושו כל יציר אנוש מתחת לגיל שמונה עשרה, בלתי אם נקבע גיל הבגרות קודם לכן על פי הדין החל על הילד.

 

סעיף 2

1. המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות

    באמנה זו לכל ילד שבתחום שיפוטן, ללא הפליה משום סוג שהוא,ללא קשר עם גזע,  

    צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני, או חברתי,

   רכוש, נכות, לידה או מעמד אחר,

   בין אם של הילד ובין אם של הוריו או אפוטרופוס החוקי.


2. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח כי הילד מוגן מפני כל

    צורה של הפליה או ענישה על יסוד מעמדם, פעילויותיהם, השקפותיהם,

    או אמונותיהם של הורי הילד, אפוטרופוסיו החוקיים, או בני משפחתו.

 

סעיף 3

1.בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית  

  ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתם,

  תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.

2.המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש  

  לטובתו, תוך התייחסות לזכויות וחובות הוריו, 

  אפוטרופוסים חוקיים או אישים אחרים האחראיים משפטית לו או לה,

  ולשם כך ינקטו צעדים מתאימים, תחיקתם או מנהליים.

3.המדינות החברות יבטיחו כי מוסדות ושירותים האחראיים לטיפול או הגנה על ילדים,

   וכיוצא באלה מתקנים, יעמדו בתקנים הנקבעים בידי הרשויות המוסמכות,

   בפרט בתחום הבטיחות הבריאות, מספר עובדיהם וכשירותם, והפיקוח הנאות.

 

סעיף 4

המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתם, מנהליים או אחרים, למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו. באשר לזכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות, ינקטו המדינות החברות אמצעים כאמור, עד מרב המידה הניתנת על פי המשאבים שברשותם, ומקום שדרוש, במסגרת שיתוף הפעולה  בינלאומי.

 

סעיף 5

המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או, מקום שניתן ליישום של בני המשפחה המורחבת או הקהילה, כנהוג על פי המסורת המקומית של אפוטרופוסים חוקיים או של אישים אחרים האחראים משפטית לילד, על מנת לספק, באופן המתאים לצרכיי הילד המתפתח, הכוונה והדרכה נאותות בהפעלת הזכויות המוכרות באמנה זו.

 

סעיף 6

1. המדינות החברות מכירות בזכותו הטבעית של כל ילד לחיים.

2. המדינות החברות יבטיחו עד מירב המידה האפשרית

    את הישרדות הילד התפתחותו.

 

סעיף 7

1. הילד יירשם תכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם,

    הזכות לקבל אזרחות,וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם.

2. המדינות החברות יבטיחו את מימוש זכויות אלה, בהתאם לדיניהן הלאומיים  

    והתחייבויותיהן על פי המסמכים הבינלאומיים הנוגעים בדבר בתחום זה,

    ובמיוחד כאשר בהעדרן יהיה הילד חסר אזרחות.

 

סעיף 8

1. המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו,

    לרבות אזרחות שם וקשרי משפחה כמוכר בחוק, וזאת ללא התערבות שלא כדין.

2. מקום שנשללו מילד כמה ממרכיבי זהותו או כולם,

    יספקו המדינות החברות סיוע והגנה נאותים, 

    במטרה לכונן מחדש את זהותו בהקדם.

 

סעיף 9

1. המדינות החברות יבטיחו כי ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק כאשר

    קובעות רשויות מוסמכות, הכפופות לביקורת משפטית, בהתאם לדינים ונהלים

    הנוגעים לעניין, כי פירוד כאמור נדרש לטובת הילד. קביעה כאמור יכול שתידרש

    במקרה מסוים, כגון מקרה של התעללות או הזנחת הילד על ידי הוריו, או כאשר  

    חיים ההורים בנפרד ונדרשת החלטה באשר למקום מגורי הילד.

2. בהליכים של פיסקה 1 לסעיף זה, תינתן לצדדים הנוגעים בדבר,    

    הזדמנות להשתתף בהליכים ולתת פומבי השקפותיהם.

3. מדינות חברות יכבדו את זכות הילד המופרד מהורה אחד או משניהם לשמור על  

    יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני ההורים על בסיס סדיר,

    זולת אם מנוגד הדבר לאינטרסים של הילד.

4. מקום שפירוד כאמור נובע מפעולה יזומה על ידי מדינה חברה, כגון מעצר, מאסר,    

    גליה, גירוש או מוות (לרבות מוות הנגרם מסיבה כלשהי בעוד מצוי האדם  

    במשמורת המדינה) של אחד או שני הורי הילד, תספק מדינה חברה זו, על פי

    בקשה, להורים, לילד, או, במקרה מתאים, לבן משפחה אחר, מידע חיוני על מקום

    המצאות בן(י) המשפחה הנעדר(ים), זולת אם עלול המידע להזיק לרווחת הילד. עוד

    יבטיחו המדינות החברות כי הגשת בקשה כאמור לא תגרור תוצאות שליליות לאדם  

    או לאנשים הנוגעים בדבר.

 

סעיף 10

1. בהתאם למחויבותן של מדינות חברות על פי סעיף 9, פסקה 1, תטופל בקשתו של

    ילד או של הוריו להיכנס למדינה חברה או לצאת ממנה לשם איחוד משפחה בידי

    מדינות חברות בצורה חיובית, אנושית ומזורזת. נוסף על כך יבטיחו המדינות  

    החברות כי הגשת בקשה כאמור לא תהיה כרוכה בתוצאות שליליות עבור  

    המבקשים ובני משפחתם.

2. ילד אשר הוריו מתגוררים במדינות שונות תהא לו הזכות לקיים על בסיס סדיר,

    בלתי אם בנסיבות יוצאות מן הכלל, קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם

    יחד. למטרה זו ובהתאם למחויבותן של המדינות החברות לפי סעיף 9, ס"ק 2,

    יכבדו המדינות החברות את זכותם של הילד ושל הוריו לצאת מכל ארץ שהיא,

    לרבות הארץ שלהם ולהיכנס לארץ שלהם. הזכות לצאת מארץ כלשהי תהיה כפופה

    רק למגבלות הנקבעות בחוק והנחוצות לשמירה על ביטחון לאומי, סדר ציבורי

    (תקנת הציבור), בריאות או מוסר ציבוריים, או זכויות וחירויות הזולת, והעולות

    בקנה אחד עם זכויות אחרות המוכרות באמנה זו.

 

סעיף 11

1. המדינות החברות יינקטו צעדים כנגד העברה בלתי חוקית של ילדים מחו"ל,

    או אי החזרתם לשם.

2. למטרה זו יקדמו המדינות החברות כריתת הסכמים דו צדדיים או רב צדדיים,

    או הצטרפות להסכמים קיימים.

 

סעיף 12

1. מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביא דעה כזו              

    בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו,

    בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד.

2.למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מנהלי הנוגע לו  

   במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים,

   בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי.

 

סעיף 13

1. לילד תהא הזכות לחופש ביטוי; זכות זו תכלול את החופש לבקש, לקבל ולמסור

    מידע ורעיונות מכל סוג שהוא ללא התחשבות בגבולות, בעל פה, בכתב או בדפוס,  

    בצורת אמנות או באמצעי אחר, לפי בחירת הילד.

2. הפעלת זכות זו יכול שתהיה כפופה למגבלות מסוימות, ובלבד שהן יהיו כאלה

   הנקבעות בחוק, והדרושות:

   

   א. כדי לשמור על זכויות של אחרים או על שמם הטוב; או

   ב. כדי לשמור על ביטחון לאומי, סדר ציבורי (תקנת הציבור),

       בריאות הציבור או המוסר.

 

סעיף 14

1.המדינות החברות יכבדו את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת.

2. המדינות החברות יכבדו את זכויות ההורים וחובותיהם, ומקום שניתן, את זכויות 

    האפוטרופוסים החוקיים לספק הכוונה לילד במימוש זכויותיו

    באופן המתיישב עם התפתחותו הטבעית.

3. החופש לתת ביטוי לדת או לאמונה יהיה כפוף רק למגבלות הנקבעות בחוק

    והדרושות לשמירה על בטיחות, סדר,   בריאות הציבור או המוסר,

    או על זכויות היסוד והחירויות של הזולת.

 

סעיף 15

 1. המדינות החברות מכירות בזכויות הילד לחופש התאגדות

     ולחופש התקהלות שלווה.

 2. לא יוטלו מגבלות על מימוש של זכויות כאמור, זולת אלה המוטלות על פי חוק

     והנחוצות בחברה דמוקרטית למען ביטחון לאומי או סדר ציבורי (תקנת הציבור),

    שמירה על בריאות הציבור או על המוסר,או שמירה על זכויות וחירויות הזולת.

 

סעיף 16

1. ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו,

    ביתו או  תכתובתו ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב.

2. לילד זכות להגנת החוק כנגד התערבות או פגיעות כאמור.

 

סעיף 17

המדינות החברות מכירות בחשיבות תפקידם של אמצעי התקשורת ההמוניים ויבטיחו כי לילד תהיה גישה למידע ולחומר ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים, במיוחד אלה הנועדים לקידומו החברתי, הרוחני והמוסרי, ולבריאותו הגופנית והנפשית. לצורך זה, יהא על המדינות החברות:

1. לעודד את אמצעי התקשורת ההמוניים להפיץ מידע וחומר המועילים לילד

    מבחינה חברתית ותרבותית,


ברוח סעיף 29 ;

2.לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בהפקת מידע וחומר כאמור, חילופו והפצתו,

   מתוך מגוון מקורות תרבותיים, לאומיים ובינלאומיים ;

3. לעודד הפקת ספרי ילדים והפצתם ;

4. לעודד את אמצעי התקשורת ההמוניים להקדיש תשומת לב מיוחדת לצרכיו  

    הלשוניים של הילד שהוא שייך לקבוצת מיעוט או שהוא מילידי המקום המקוריים ;

5. לעודד פיתוח קווי הנחיה מתאימים להגנת הילד מפני מידע וחומר העלולים להזיק    

    לו, (בשים לב להוראות סעיפים 13 ו – 18.)

 

סעיף 18

1. המדינות החברות יעשו כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או, לפי העניין, לאפוטרופוסים החוקיים, אחריות בסיסית לגידול הילד והתפתחותו. בראש מעיניהם תעמוד טובתו של הילד.

2. על מנת להבטיח ולקדם את הזכויות המפורטות באמנה זאת, יתנו מדינות חברות סיוע נאות להורים ולאפוטרופוסים חוקיים בביצוע מטלותיהם החינוכיות, ויבטיחו את פיתוחם של מוסדות, שירותים ומתקנים לטיפול בילד.

3. מדינות החברות ינקטו צעדים מתאימים להבטיח כי לילדי הורים עובדים,

תהא הזכות ליהנות משירותי טיפול בילד ומתקינים המגיעים להם.

 

סעיף 19

1. המדינות החברות ינקטו אמצעים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני, ניצול או התעללות, ניצול, לרבות מיני, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופוסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.

2. אמצעי הגנה כאמור ראוי כי יכללו, מקום שמתאים, נהלים יעילים ליצירת תכניות חברתיות הנועדות לספק תמיכה הדרושה לילד ולמופקדים על הטיפול בו, וכן לצורות אחרות של מניעה, ולזיהוי, דיווח, העברה, חקירה, טיפול ומעקב של מקרי התעללות בילד כמפורט לעיל, ולפי העניין, למעורבות שיפוטית.

 

סעיף 20

1. ילד אשר באורח זמני או קבוע נשללה ממנו סביבתו המשפחתית, או אשר מרב

   טובתו מחייב כי לא יושאר בסביבה זו,

   יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה.

2. המדינות החברות יבטיחו בהתאם לדיניהם הלאומיים טיפול חלופי לילד כאמור.

3. טיפול כאמור יכול לכלול, בין היתר, השמה באומנות, "קאפאלה" לפי דיני האיסלם,

    אימוץ, או, לפי הצורך, השמה במוסדות מתאימים לטיפול בילדים. שעה שבוחנים

    פתרונות, ראוי לשים לב לרציות שברצף חינוכו של ילד, וכן לרקעו האתני, הדתי,  

    התרבותי והלשוני.

 

סעיף 21

מדינות חברות המכירות בשיטת האימוץ ואו מתירות אותה יבטחו כי טובת הילד תהיה השיקול המכריע, וכן:

1. יבטיחו כי אימוץ הילד יאושר רק ע"י רשויות מוסמכות הקובעות, בהתאם לחוק

    ולנהלים ישימים, ועל יסוד מידע שייך ואמין, כי ניתן לאשר את האימוץ בשים לב  

    ומעמד הילד כלפי הוריו, קרוביו ואפוטרופוסיו החוקיים, וכי האנשים הנוגעים בדבר  

    הסכימו מתוך ידיעה מלאה לאימוץ, על יסוד התייעצות במידה שתידרש.

2. יכירו כי אימוץ בין ארצי יישקל כאמצעי חילופי לטיפול בילד, מקום שלא ניתן לשים  

    את הילד במשפחה אומנת או מאמצת, או להסדיר לו טיפול נאות במדינת מוצאו.

3. יבטיחו כי ילד המועמד לאימוץ בין ארצי ייהנה מבטחונות ותנאים ברמה זהה לאלה  

    הקיימים באימוץ פנימי.

4. ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח כי סידור הילד באימוץ בין ארצי לא יביא

    לרווח כספי בלתי הוגן עבור המעורבים בכך.

    יפעילו, מקום שמתאים, לקידום היעדים המפורטים בסעיף זה ע"י קביעת הסדרים או  

    הסכמים דו צדדיים או רב צדדיים וישתדלו במסגרת זו להבטיח כי השמת הילד  

    בארץ אחרת תבוצע ע"י רשויות או מוסדות מוסמכים.

 

סעיף 22

1. מדינות חברות ינקטו אמצעים מתאימים להבטיח כי ילד המבקש מעמד של פליט או  

    הנחשב כפליט בהתאם לחוקים ולנהלים בינלאומיים או מקומיים יוכל, בין אם הוא

    מלווה ע"י הוריו או ע"י אדם אחר, בין אם לאו, לקבל הגנה מתאימה וסידור

    הומניטרי, תוך מיצוי זכויות מתאימות המפורטות באמנה זו ובמסמכים בינלאומיים

    אחרים הנוגעים לזכויות האדם או במסמכים הומניטריים

    שהמדינות האמורות הן צד להם.

2. למטרה זו יתרמו המדינות החברות את חלקן כראוי בעיניהן למאמצי האומות

    המאוחדות וארגונים בין ממשלתיים או לא ממשלתיים מוסמכים אחרים המשתפים

    פעולה באומות המאוחדות כדי להגן על ילד כאמור, ולסייע לו, ולהתחקות אחרי

    הוריו או בני משפחה אחרים של ילד פליט על מנת לקבל מידע הדרוש לאיחודו

    מחדש עם משפחתו. במקרים שלא נמצאו הורים או בני משפחה אחרים, תינתן לילד

    הגנה כלכל ילד אחר אשר סביבתו המשפחתית נשללה ממנו מכל סיבה שהיא,

    זמנית או לצמיתות כמפורט באמנה זו.

 

סעיף 23

1. המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד שכושרו הנפשי או הגופני לקוי ליהנות

    מחיים מלאים והוגנים בתנאים המבטיחים כבוד, מקדמים עצמאות ומקלים על

    השתתפותו הפעילה בחיי הקהילה.

2. המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד הלוקה בכושרו לטיפול מיוחד וידאגו,

    במסגרת המשאבים הזמינים, להעניק לילד ולאחראים לטיפול בו, את הסיוע

    המבוקש המתאים למצב הילד ולתנאי קיומם של ההורים ושל אנשים אחרים

    המטפלים בילד.

3. מתוך הכרה בדרישות מיוחדות של ילד הלוקה בכושרו יינתן הסיוע המוענק בהתאם

   לפסקה 2 חינם כל אימת שאפשר, תוך התחשבות במשאביהם הפיננסיים של ההורים

   או אחרים המטפלים בילד. סיוע כאמור יתוכנן באופן שיבטיח לילד הלוקה בכושרו

   קבלת חינוך, וגישה אפקטיבית לשירותי בריאות, שיקום, הכשרה לתעסוקה

   והזדמנויות בילוי, בדרך העשויה להוביל להשתלבות הילד בחברה ולהתפתחותו

   האישית המלאה, לרבות תרבותית ורוחנית, במידה המרבית.

4. המדינות החברות יקדמו, ברוח שיתוף הפעולה הבינלאומי, חילופי מידע מתאים

    מתחום הרפואה המונעת והטיפול הרפואי, הפסיכולוגי והפונקציונלי בילדים הלוקים

   בכושרם, לרבות הפצת מידע בדבר שיטות שיקום, חינוך ושירותי הוראה והכוונה

   מקצועית, וגישה למידע זה, במטרה לאפשר למדינות חברות לשפר את יכולתן  

   ומיומנותן ולהרחיב את ניסיונן בתחומים אלה. תשומת לב מיוחדת תינתן בהקשר זה 

   לצורכיהן של ארצות מתפתחות.

 

סעיף 24

1. המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד ליהנות מבריאות ברמה הגבוהה ביותר

    הניתנת להשגה ולאמצעים לטיפול במחלות ושיקום הבריאות. המדינות החברות

    ישתדלו להבטיח כי משום ילד לא תישלל הגישה לשירותי טיפול ובריאות.

2. המדינות החברות יפעלו למימושה המלא של זכות כאמור,

    ובמיוחד ינקטו אמצעים על מנת:

 

  א. להקטין תמותת תינוקות וילדים;   

  ב. להבטיח אספקת סיוע רפואי חיוני וטיפול בריאותי לכל ילד תוך דגש

      על פיתוח טיפול רפואי ראשוני;    

  ג. להיאבק במחלות ובתת תזונה, לרבות במסגרת טיפול רפואי ראשוני,

      בין היתר, באמצעות יישום טכנולוגיה זמינה

      והספקת מזון מתאים תוך התחשבות בסכנות ובסיכונים הכרוכים בזיהום סביבתי;

  ד. להבטיח שירותי בריאות נאותים לאמהות, לפני הלידה ואחריה;   

  ה. להבטיח כי כל מגזרי החברה, במיוחד הורים וילדים, זוכים למידע,

      לחינוך ולסיוע  ביישום מידע בסיסי על בריאות הילד והזנתו,

      היתרונות שבהנקה, בהיגיינה וסניטציה סביבתית ובמניעת תאונות;

  ו. לפתח שירותי רפואה מונעת, הדרכה להורים

     וכן לחינוך לתכנון המשפחה ושירותים לתכנון זה.

 

3. המדינות החברות ינקטו אמצעים יעילים ונאותים לביטול נוהגים מסורתיים

    המזיקים לבריאותם של ילדים.

4. המדינות החברות מתחייבות לקדם ולעודד שיתוף פעולה בינלאומי במטרה להשיג

    בהדרגה מימוש מלא לזכות המוכרת בסעיף זה. בהקשר זה תינתן תשומת לב

    מיוחדת לצרכיהן של ארצות מתפתחות.

 

סעיף 25

המדינות החברות מכירות בזכות הילד המושם על ידי רשויות מוסמכות לצורך סיעוד או טיפול בבריאותו הגופנית או הנפשית, לביקורת תקופתית של הטיפול הניתן לו ושל שאר הנסיבות הנוגעות להשמתו כאמור.

 

סעיף 26

1.המדינות החברות יכירו בזכותו של ילד ליהנות מביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח

   סוציאלי, וינקטו אמצעים להשיג את מימושה המלא

   של זכות זו בהתאם לדיניהן הלאומיים.

2.יש להעניק הטבות כאמור, מקום שראוי, תוך התחשבות במשאבי הילד, במצבו

   ובמצב האנשים האחראים למחייתו וכן בשיקולים אחרים הנוגעים

   לבקשת הטבות המוגשת ע"י הילד או מטעמו.

 

סעיף 27

1. המדינות החברות מכירות בזכותו של כל ילד לרמת החיים ההולמת את התפתחותו

    הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית.

2. להורי הילד או לאחרים האחראים לו האחריות הראשונית להבטיח, ככל שמאפשרים

    יכולתם ואמצעיהם הכספיים, את תנאי המחיה הנדרשים להתפתחות הילד.

3. המדינות החברות, בהתאם לתנאיהן הלאומיים ואמצעיהן, ינקטו צעדים נאותים

    לסייע להורים ולאחרים האחראים לילד לממש זכות זו, ויספקו במקרה הצורך עזרה

    חומרית ותכניות סיוע, במיוחד באשר לתזונה, ביגוד ודיור.

4. המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור הילד מאת

    הוריו או מאת אנשים אחרים הנושאים באחריות כספית לגביו, הן בתחום המדינה

    החברה, והן מחוצה לה. מקום שאדם הנושא באחריות כספית לילד מתגורר במדינה

    אחרת מזו של הילד, יקדמו המדינות החברות הצטרפות להסכמים בינלאומיים או

    התקשרות בהסכמים כאלה וכן קביעת הסדרים נאותים אחרים.

 

סעיף 28

1.המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד לחינוך ומתוך כוונה להשיג זכות זו

   בהדרגה, על בסיס הזדמנות שווה:

 

  א.ידאגו כי יהיה חינוך יסודי חובה חינם פתוח לכל;   

  ב. יעודדו את פיתוחן של צורות שונות של חינוך תיכון, לרבות חינוך כללי ומקצועי,

      יעשו אותן זמינות ונגישות עבור כל  ילד,

      וינקטו צעדים מתאימים כגון הנהגת חינוך חינם והגשת סיוע כספי לפי הצורך;   

  ג. ידאגו לכך בכל האמצעים המתאימים כי השכלה גבוהה

      תהיה נגישה לכל על בסיס של כשירות;   

  ד. ידאגו לכך כי מידע והדרכה חינוכיים ומקצועיים יהיו זמינים ונגישים לכל ילד;   

  ה. ינקטו אמצעים לעידוד השתתפות סדירה בבית ספר ולהקטנת שיעור הנשירה;

 

2. המדינות החברות ינקטו אמצעים נאותים להבטיח כי המשמעת בבתי הספר תונהג

    באופן ההולם את כבוד הילד, ובהתאם לאמנה זו.

3.המדינות החברות יקדמו ויעודדו שיתוף פעולה בינלאומי בעניינים הנוגעים לחינוך,

   במיוחד כדי לתרום לביעור הבערות והאנאלפביתיות בעולם כולו, ולהקל על הגישה

   לידע מדעי טכני ולשיטות הוראה מודרניות. בהקשר זה תינתן תשומת לב מיוחדת 

   לצורכיהן של ארצות מתפתחות. 

 

סעיף 29

1. המדינות החברות מסכימות כי חינוך הילד יכוון:

 

  א. לפיתוח אישיות הילד, כישרונותיו ויכולתו הגופנית עד למיצוים המלא;   

  ב.לפיתוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד,

     ולעקרונות הגלומים במגילת האומות המאוחדות;   

  ג. לפיתוח יחס כבוד להורי הילד, לזהותו התרבותית, ללשונו וכן לערכיה הלאומיים  

      של הארץ בה מתגורר הילד, לארץ מוצאו ולתרבויות שונות מתרבותו הוא;   

  ד.להכנת הילד לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות,

     שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות,

     ואנשים שהם מילידי המקום המקוריים.   

  ה.לפתח יחס כבוד לסביבה הטבעית.

 

2. יזום חלק מסעיף זה או מסעיף 28 לא יפורש כעילה לפגוע בחופש יחידים וגופים

   לכונן ולהנחות מוסדות חינוכיים בכפוף לעקרונות המפורטים בפסקה 1 לסעיף זה

   ולדרישות כי החינוך הניתן במוסדות אלה יעמוד באמות מידה מינימליות כפי

   שתיקבענה ע"י המדינה.

 

סעיף 30

במדינות שבהם קיימים מיעוטים אתניים, דתיים, או לשוניים או אנשים שהם מילידי המקום המקוריים, אין לשלול מילד השייך למיעוט כאמור או שהוא מילידי המקום את הזכות ליהנות מתרבותו, להצהיר על דתו ולקיים את מצוותיה, או להשתמש בשפתו הוא.

 

סעיף 31

1. המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד למנוחה, לשעות פנאי, לעסוק בפעילויות

    משחק ונופש המתאימות לגילו, ולהשתתף כאוות נפשו בחיי התרבות ובאומנויות.

2.מדינות חברות יכבדו ויקדמו את זכותו של הילד להשתתף באופן מלא בחיי מדינות, 

   חברות יכבדו ויקדמו את זכותו של הילד להשתתף ללא סייג בחיי תרבות ואמנות

   וידאגו ליצירת הזדמנויות מתאימות ושוות לפעילות תרבותית,

   אמנותית נפשית ומבדרת.

 

סעיף 32

1. המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני

   ביצוע עבודה העלולה להיות הרת סכנות או לפגוע בחינוך הילד או להזיק לבריאותו

   או להתפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית או החברתית.

2.המדינות החברות ינקטו צעדים תחיקתם, מנהליים, חברתיים וחינוכיים להבטחת

   הגשמתו של סעיף זה. למטרה זו ומתוך התייחסות להוראות מסמכים בינלאומיים

   אחרים, הנוגעים בדבר, ידאגו המדינות החברות במיוחד:


  א. לקבוע גיל מינימלי או גילים מינימליים להעסקה בעבודה;

  ב. לקבוע תקנות מתאימות בעניין שעות ותנאי העסקה;

  ג.לקבוע עונשים מתאימים או סנקציות אחרות כדי להבטיח

     אכיפה יעילה של סעיף זה.

 

סעיף 33

מדינות חברות ינקטו צעדים מתאימים, לרבות אמצעים תחיקתם, מנהליים, חברתיים וחינוכיים כדי להגן על ילדים מפני שימוש בלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכותרפיים כמפורט באמנות בינלאומיות הנוגעות לעניין, ולמנוע ניצול ילדים בייצור ובסחר בלתי חוקיים של חומרים כאמור.

 

סעיף 34

המדינות החברות מקבלות על עצמן להגן על הילד מפני ניצול מיני ותקיפה מינית לצורותיהם. לצורך זה ינקטו המדינות החברות במיוחד אמצעים מתאימים במישור הלאומי, הדו צדדי והרב צדדי על מנת למנוע:

1. הדחת ילד או כפייתו לעסוק בפעילות מינית בלתי-חוקית כלשהי.

2. שימוש בילדים לשם ניצול בזנות או בעיסוק מיני בלתי חוקי אחר;

3. השימוש בילדים לשם ניצול בהצגות פורנוגרפיות או בחומר פורנוגרפי.

 

סעיף 35

המדינות החברות ינקטו אמצעים מתאימים במישור הלאומי, הדו צדדי והרב צדדי, על מנת למנוע חטיפה, מכירה או סחר של ילדים לכל מטרה או בכל צורה שהיא.

 

סעיף 36

המדינות החברות יגנו על הילד מפני כל צורה אחרת של ניצול המהווה פגיעה בתחום מתחומי רווחת הילד.

 

סעיף 37

המדינות החברות יבטיחו כי :

1. ילד לא יועמד בפני עינויים או בפני טיפול או עונש אחרים אכזריים, בלתי אנושיים או

   משפילים. לא יוטל עונש מוות, אף לא מאסר עולם בלא אפשרות שחרור עבור  

   עבירות שנעברו ע"י אנשים שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנים;

2.לא יישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, חבישתו או מאסרו של

   ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר;

3.ילד שהחופש נשלל ממנו ינהגו בו באנושיות ותוך כיבוד אישיותו כבן אדם ובאופן

   המתחשב בצורכיהם של בני גילו. במיוחד, ילד שהחופש נשלל ממנו יופרד מן

   המבוגרים, אלא אם כן מצריכה טובת הילד שלא לעשות כן, ותינתן לו הזכות לשמור

   על קשר עם משפחתו על ידי התכתבות וביקורים, למעט בנסיבות חריגות;

4.לילד שהחופש נשלל ממנו תהיה הזכות לגישה מהירה לעזרה משפטית או לעזרה

   מתאימה אחרת. כן תעמוד לו הזכות לערער על חוקיות שלילת חופשו בפני בית

   משפט או רשות מוסמכת אחרת, עצמאית וחסרת משוא-פנים,

   ולקבלת החלטה מהירה בהליך כאמור.

 

סעיף 38

1. המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד ולהבטיח כי יכובדו כללים של חוק

    הומניטרי בינלאומי החלים עליהן במצבים של מאבק מזוין, והנוגעים לילד.

2.המדינות החברות ינקטו בכל צעד אפשרי כדי להבטיח כי אנשים שטרם מלאו להם

   חמש עשרה שנים לא ייטלו חלק ישיר במעשה איבה.

3.מדינות חברות ימנעו מלגייס אדם שטרם מלאו לו חמש עשרה שנים לכוחותיהן

   המזוינים. בבואן לגייס אנשים שמלאו להם חמש עשרה שנים אך טרם מלאו להם

   שמונה עשרה שנים, ישתדלו המדינות החברות לתת קדימות למבוגרים יותר.

4. בהתאם למחויבותן על פי החוק ההומניטרי הבינלאומי להגן על אוכלוסייה אזרחית

    במהלך מאבקים מזוינים, ינקטו המדינות החברות כל צעד אפשרי כדי להבטיח הגנה

    וטיפול לילדים הנפגעים על ידי מאבק מזוין.

 

סעיף 39

מדינות חברות ינקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שרוי במצוקה, בשל כל צורה של הזנחה, ניצול, או התעללות, עינויים או צורות אחרות של יחס או ענישה אכזריים, בלתי אנושיים, או משפילים או מאבקים מזוינים. שיקום ושילוב מחדש כאמור ייעשו בסביבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.

 

סעיף 40

1.המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד, אשר נטען כי הפר את דיני העונשין, או

   הואשם בהפרתם או נקבע כי הפר אותם, להיות מטופל באופן המתיישב עם תחושת

   כבודו של הילד וערכו העצמי, המחזק את הכבוד שהוא רוכש לזכויות האדם

   ולחירויות הבסיסיות של אחרים, תוך התחשבות בגיל הילד ובחיוניות שילובו בחברה

   ומילוי תפקיד יצירתי בה.

2.למטרה זו, ותוך התחשבות בהוראות המסמכים הבינלאומיים הנוגעים בדבר, יבטיחו

   המדינות החברות במיוחד כי:

 

  א.לא תועלה טענה או אשמה כנגד ילד, או קביעה כי הפר את דיני העונשין

     בעת מעשה או מחדל שלא היו אסורים ע"י חוק לאומי או בינלאומי בשעת עשייתם.   

  ב.ילד אשר נטען כי הפר את דיני העונשין או הואשם בהפרתם,

      יהיו לו לפחות הערבויות הבאות:   

    1)להיות בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכחה אשמתו על פי דין;   

    2) לקבל ללא דיחוי ובמישרין מידע על ההאשמות נגדו, ומקום שמתאים, באמצעות  

        הוריו או אפוטרופוסיו החוקיים, ולקבל סיוע משפטי או אחר לפי הצורך,

        בהכנת הגנתו ובהצגתה;   

    3) שהעניין יוכרע ללא דיחוי ע"י רשות מוסמכת, או גוף שיפוטי, בלתי תלויים וחסרי  

        משוא פנים, בשימוע הוגן על פי דין, בסיוע מתאים, משפטי או אחר, ובמיוחד תוך

        התחשבות בגילו ובמצבו, בנוכחות הוריו או אפוטרופוסיו החוקיים,

        אלא אם כן ייחשב הדבר שלא לטובתו של הילד;   

    4) שלא להיאלץ לתת עדות או להודות באשמה; לחקור, או לדרוש כי ייחקרו,

        עדים נוגדים, ולהשיג את השתתפותם וחקירתם של עדים מטעמו בתנאי שוויון;   

    5) הסתבר כי הפר את דיני העונשין, להביא לעיון מחדש בהחלטה זו ובאמצעים

        הנקוטים בעקבותיה ע"י רשות מוסמכת או גוף שיפוט בלתי תלויים וחסרי משוא    

        פנים, על פי דין;   

    6) למקום שאין ביכולתו של הילד להבין או לדבר בשפה בה משתמשים,

        להסתייע במתורגמן חינם אין כסף;   

    7) בכל שלבי ההליכים תכובד פרטיות הילד  במלואה.

    

5. המדינות החברות ישאפו לקדם קביעת חוקים, נהלים, רשויות ומוסדות הנועדים

    במיוחד לילדים אשר נטען כי הפרו את דיני העונשין, או הואשמו בהפרתם, או נקבע

    כי הפרו אותם, ובפרט

6. מגוון סידורים, כגון טיפול, צווי הכוונה והשגחה, ייעוץ, מבחן, טיפול אומן, חינוך 

    ותכניות הכשרה מקצועיות וחלופות אחרות לטיפול מוסדי יהיו זמינים על מנת

    להבטיח כי ילדים יטופלו באופן העולה בקנה אחד עם רווחתם ושהוא יחסי הן

    למצבם והן לעבירה שנעברה

 

סעיף 41

אין באמנה זו כדי לפגוע בהוראות העשויות להיות יותר יעילות למימוש זכויות הילד, ואשר יכולות להיכלל:

1.לחוק מחוקי מדינה חברה; או

2.במשפט הבינלאומי כפי שהוא בתוקף באותה מדינה.

 

סעיף 42

מדינות חברות מקבלות על עצמן להביא את עקרונות אמנה זו והוראותיה לידיעת הציבור הרחב, באמצעים מתאימים ויעילים, למבוגרים וילדים כאחד.

 

סעיף 43

1.על מנת לבחון את התקדמות המדינות החברות במילוי ההתחייבויות המפורטות

   באמנה זו תוקם ועדה לזכויות הילד שתמלא את התפקידים המפורטים להלן.

2.וועדה תורכב מעשרה מומחים בעלי מעמד מוסרי גבוה ומיומנות מוכרת בתחום

   המכוסה ע"י אמנה זו. חברי הוועדה ייבחרו ע"י המדינות החברות מקרב אזרחיהן

   וישותפו על בסיס כישוריהם האישיים, תוך התחשבות בהתפלגות 

  גיא וגרפית הוגנת, ובשיטות המשפטיות העיקריות.

3. חברי הוועדה ייבחרו בהצבעה חשאית, מתוך רשימת מועמדים מוצעים ע"י המדינות

    החברות. כל מדינה תוכל להציע מועמד אחר מקרב אזרחיה.

4. בחירות הראשונות לוועדה יתקיימו לא יאוחר מששה חודשים אחרי כניסת אמנה זו

    לתוקף ולאחר מכן אחת לשנתיים. לפחות ארבעה חודשים לפני מועד הבחירות,

    ישלח המזכיר הכללי של האו"ם למדינות החברות מכתב המזמין אותן להגיש את

   מועמדיהן בתוך חודשיים. לאחר מכן יערוך המזכיר הכללי רשימה אלפביתית של

   המועמדים, תוך ציון המדינות המציעות אותם,

   ויגיש אותה למדינות שהן חברות באמנה זו.

5.הבחירות יתקיימו בכינוסי המדינות החברות המזומנות ע"י המזכיר הכללי של

   האומות המאוחדות. בכינוסים אלה, בהם שני שלישים מהמדינות החברות יהוו מנין

   חוקי, האנשים שייבחרו לוועדה יהיו אלה המקבלים את מספר הקולות הגדול ביותר

   ורוב מוחלט של קולות נציגי המדינות החברות הנוכחים והמצביעים.

6. חברי הוועדה יבחרו לתקופה של ארבע שנים. הם יוכלו לשוב ולהיבחר אם תוגש

   מועמדותם שנית. כהונת חמשת מבין חברי הוועדה שנבחרו בבחירות הראשונות

   תסתיים בתוך שנתיים. שמותיהם של חמישה חברים אלה יבחרו על פי גורל מיד

   לאחר הבחירות הראשונות על ידי יושב ראש הכינוס.

7. נפטר חבר הוועדה או מתפטר, או מצהיר כי מסיבה כלשהי אין הוא יכול כבר למלא

    את תפקידי הוועדה, תמנה המדינה החברה שהציעה אותו מומחה אחר מבין אזרחיה

    לשרת במשך יתרת תקופת הכהונה, בכפוף לאישור הוועדה.

8.הוועדה תקבע לעצמה כללי נוהל.

9. הוועדה תבחר את עובדיה לתקופה של שנתיים.

10.ישיבות הוועדה יתקיימו כרגיל במרכז האומות המאוחדות או במקום מתאים אחר

    כפי שתקבע הוועדה. הוועדה תתכנס כרגיל אחת לשנה. משך ישיבות הוועדה

    ייקבע ויבחן מחדש, אם צריך, בכינוס המדינות החברות באמנה זו,

    בכפוף לאישור העצרת הכללית.

11. המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ידאג לספק את הסגל ואת המתקנים

      הדרושים לביצוען היעיל של משימות הוועדה במסגרת אמנה זו.

12. באישור העצרת הכללית יקבלו חברי הוועדה המוקמת, במסגרת אמנה זו, גמול

      ממקורות האומות המאוחדות, לפי תנאים שתקבע העצרת הכללית.

 

סעיף 44

1. המדינות החברות מקבלות על עצמן להגיש לוועדה, באמצעות המזכיר הכללי של

    האומות המאוחדות, דו"חות על האמצעים שנקטו כדי לתת תוקף לזכויות המוכרות

    בזה ועל ההתקדמות שהושגה במימוש זכויות אלה:

 

  א. בתוך שנתיים ממועד כניסת האמנה בתוקף עבור המדינה החברה הנוגעת לעניין;   

  ב. לאחר מכן אחת לחמש שנים.

 

2.דו"חות המוגשים על פי סעיף זה יציינו, מקום שיש, גורמים וקשיים, המשפיעים על

  מידת יישום ההתחייבויות על פי אמנה זו. כמו כן יכילו הדו"חות מידע מספיק כדי

  לאפשר לוועדה הבנה מקיפה בדבר יישום האמנה בארץ הנוגעת לעניין.

3.מדינה חברה שהגישה דו"ח ראשוני מפורט לוועדה, אינה מחייבות לחזור על מידע

   בסיסי שכבר סופק ב"דוחותיה הבאים, המוגשים בהתאם לפסקה (1)ב.

4.הוועדה רשאית לבקש ממד

 



הגיבו בפייסבוק