יומנה של סטפה בעין חרוד

 

חלק מתוך יומנה של
  סטפה בעין חרוד
 

 

 

רשימות של שומרת לילה בגן. (מאת סטפה בעין חרוד).

העורכת דרור אמרה:  
את דורשת שינהלו רשימות, תתני דוגמה איך לנהל רשימות.

אין לי מרשמים מוכנים,
אבל אציין בקיצור רשימות משמירה של שבועיים אשר עשיתי בגן.
שבועיים זה תקופה ארוכה, אין הרבה חומר,
אבל מכלול הבעיות והחוויות.  
העובדות מדברות עבור עצמן.

תקופת השנה – 22 אוקטובר – 5 נובמבר.

34 ילדים בקומה אחת (11 ישנים בחדרים של ההורים).

 

22 אוקטובר
השומרת המסיימת את  התורנות , מעבירה לי את התפקיד,
ומצביעה על ילדים אותם צריך להוציא פעמיים בלילה, 
וילד אחד פעם אחת.  
מדוע דווקא אותם הילדים ?
מדוע פעמים ? מדוע בשעות מסוימות ולא אחרות ?.
היא לא יכלה להבהיר,אם זה לפי הוראת הרופא ?
או המשפחה ?
איזה תוצאות יש לכך ?
זה לא ברור.  
כנראה מסורת המועברת מפה לפה, משבוע לשבוע.
מעניין שהיא אפילו לא ידעה את שמותיהם, 
של כל הילדים שצריך היה להוציא,
היא ידעה רק את מקומות מטותיהם.

 

23 אוקטובר
האם זה מקרה כי בחדר הכי קריר,
בעל 2 חלונות ו-3 קירות חיצונים ?
שם דווקא נמצאים 3 ילדים המרטיבים באופן קבוע.  
המזרונים דחוסים למעלה, קשים, לא נעים ויותר קר.

משקל הקל של הילד לא יכול לדחוס את הקש,
שמתחתיו נמצאת רשת אלסטית.

 

24 אוקטובר 
דרישות ההורים מתרבים בהקשר לאוורור.
אימא אחת, המשכיבה את ילדה לישון,
סוגרת את החלון הסמוך ואת התריסים,
השנייה דווקא פותחת את  הכול,
אפילו את המרפסת לפרוזדור.
מצד אחד אין אימון (לעתים מוצדק) אל השומרת הבלתי מוכרת,
ומאידך חוסר המידע או חוסר הביטחון של זו האחרונה.
ידוע לי מניסיון כמה קשה ומסובך לווסת את החום, 
בזמן שינויי האקלים בלילות (וזה לא רק כאן) מתי, איך ומדוע.
וכאן החלונות, התריסים, הרשתות, הדלתות למדרון,
הוילונות, שמיכות הקיץ, שמיכות החורף או אפילו סתם מכסים .

(בתקופת המעבר הזו).  אפילו בניהול העניינים הכי הגון,
חוסר הביטחון הוא מעייף, אם זה טוב, זה נכון  ואם זה כמו שצריך.

 

25 אוקטובר
א. ילדה טוב  וכדאי לעשות ולעזור, על מנת שלא תרטיב.

היא עצמאית, נבונה ובעלת רצון טוב.

לאחר שיחה בעצמה וויתרה על אשכולית לאחר שיחת ערב.

ראיתי איך בחדר האוכל של ילדים בוגרים,
אחד האבות כיבד את נ. לפני השינה בתה,
ואמה של ד. בתפוח אדמה.
אם ברצוננו כבר בגיל של 3 – 5 שנים להרגיל את הילדים לא להרטיב,
חייבים שיתוף פעולה של ילדים, הורים והשומרת.

אני מרשה בערב לשוחח בשקט.
הם מאד מעריכים את הזכות.
לא יכולים בגיל זה  לשמור על הקול הרבה זמן,
אבל אוהבים שיחות ערב ווידויים,
ניתן ללמד שידברו בשקט.
נ. שאלה: ואפשר לשיר, בשקט רק ש-א.
תשמע, את מרשה ?
אנו רושמת כל יום את מי ומתי אני מוציאה ומי ומתי הרטיב.
אינני מעירים אף אחד יותר מפעם אחד.  
לאחר 4 ימים יש לי כבר רשימת מועמדים  אחרת מזו שקיבלתי.

 

27 אוקטובר –
ל. ו-מ. מתכסות בלילה בשמיכה מעל הראש. ל. בכתה,
פחדה, חלמה חלון נוראי.
אבל ההורים אינם מוכנים לכסות בלילה, אומרים שחם.
ל. מסבירה שפוחדת פחות כאשר היא מתכסה.  
בחדר השינה הכללי הילד שמתעורר לרגע,
שומע נחירות ואנחות של השכנים,
דיבור תוך השינה, דפיקות התריסים,
טפטוף המים מהברז או רואים חושך זר או צללים זרים באור הזרקור.

הוילון מכסה לו את הלילה השחור.

 

18 אוקטובר
ד. הקיאה.
לא קיבלתי הוראה אפוא נמצאים המצעים הנוספים.  

מ. ו-ג. לא יכולים להירדם לפני 9 או 9 וחצי.  
ג. נרדם ב-9:45. אולי משכיבים אותם מוקדם מדי ?.  
אמו של י. סיפרה שכאשר היא משתעממת בחדר,
היא מבקשת שישכיבו אותו יותר מוקדם.

כנראה שבגן יותר שמח וגם חברים,
ואולי תמצא שומרת חדשה ובלתי מנוסה.

ואולי ישנים יותר מדי זמן בשעות הצהרים בחור.  

א., נ. ו-ט. נרדמים מאוחר בצהרים ומתעוררים מאוחר,
למשל אחרי 3 ואפילו אחרי 3 וחצי, לכן קשה להירדם בשעה 8 בערב. 

האם לא להעיר אותם יותר מוקדם בחורף, ז.א.
לא ליצור תנאים שתוכנה לישון בצהרים ללא מגבלות (חושך, שקט)?  
או להשכיב לישון יותר מאוחר בלילה ?

ללא צורך בשינה, הם שוכבים במיטות ומשגיחים.
זו הטרדה לא להרדם,
על כן  הם מבקשים: תכסי אותי, תתקני את הסדין,

תני לי משהוא לשתות, תני לי סיר לילה וכד'. 
במקרה טוב יותר הם קופצים על המיטות,
בורחים למזרון כאשר השומרת רחוקה.

השכיבה ללא שינה (בלילה או ביום),  
לא משפיעה טוב על מציצת אצבע בגיל מאוחר יותר,
לא מפריעה לתנועות רגלים אצל פ. ולא בתנועות ראש אצל ה.

19 אוקטובר  
האם הביקורים בלילות שבת בחדרי ההורים,
אינם משפיעים לשלילה על ילדים מסוימים ועל חבריהם ?.

במיוחד גם קשה ביום ראשון, א. פשוט אינה מיוצבת.

ואילו י. שואלת: "מתי תיקח אותי האימא בחזרה לחדרה ?.

ולמה ל. ו-ב. ישנים בחדרי ההורים ?
אינני מציינת את אי השוויון שאי אפשר לקיימו,
אבל עובדה זו משפיעה ומעוררת געגועים, ואפילו דיכאונות,
רגעים וחוסר שקט אצל ילדים בעלי אופי יותר רגיש או לא מיוצב.


20 אוקטובר –
חשוב לתת  לבנות המרטיבות פיג'מות בעלות 2 חלקים,
או המכופתרות מאחרונים.
עצם ההתעוררות מהשינה בלילה – היא הפרעה .

מתקופת התינוקות (מאוחרת).
אנו מחפשים דרכים ע"מ לא להעיר את הילד מהשינה,
אפילו פעם אחד בלילה.
כמו ר. מתמרד, בוכה, מנסה להשתחרר,
לא מוכן לשבת על סיר לילה,
ולוחם על זכותו לשינה ללא הפרע בלילה,
אפילו על סדין רטוב.

23אוקטובר --
לאחר חמסין, 
בסערה הרשיתי לעמוד ליד החלונות במשך 10 רגעים.    
וגם אחרי זה ספרו,
שכבר מהמיטות ראו ושמעו את הרעמים והברקים.
קשה היה להרדם.  
הרשיתי לשוחח יותר זמן.
ש. התרגזה כי לא רציתי לכסותה בשמיכה.

אמרתי לה : את יכולה לעשות זה לבד,
כי את כבר גדולה ועכשיו זה עוד לא לילה.  
עשתי כך לאחר ששמעתי כי ש. אוהבת לנצל כל איש חדש ולאיים:

"מיד אתחיל לבכות".
חילופים תמידים של שומרי לילה לא מאפשרים לחנך,
ונותנים אפשרות לנצל ולהתחצף.
י. שאל אותי: בטח שכחת כי שבת כבר היה ואת עוד שומרת ?

לא רגילים לעובדה שמי שהוא שומר שבוע שני ואין להם חדשות.
אני מציינת שלא היו לי בעיות מצד הילדים.

1 נובמבר – 
ילדים בני 4 – 5 הם עדיין לא עצמאיים בהתלבשות והתפשטות.

בדרך כלל ההורים מפשיטים בעצם,
מסתדרים את הבגדים בארונית,

מביאים את הילד (אפילו גדול) אל המיטה.
ולמרות שילדים רבים  היו רוצים "לבד".  
לבד לפתור את שרוכי הנעלים,
לבד לפתוח כפתורים, לבד לסדר את המיטה.

אבל זה לוקח יותר זמן ואילו האב ממהר,
כי אין לו זמן או כי הוא עייף או שהאימא חייבת לכן לאח הצעיר.
האם זה לא השלב הראשון לפיתוח הקנאה לאח הצעיר ?


2 נובמבר – 
צ. קם בלילה בטענה שכואבת לו הטחן.

לא בכה, שכב בשקט וקימץ את השפתיים.
שאלתי: להעמיד לך ליד המיטה פנס כיס ?  "אוי – כן".
הדלקתי והוא נרדם.
וכאשר ל. חלמה חלום זוועות ישבתי לידה עם פנס כיס עד שנרדמה.
וכאשר ג. לא יכול היה להירדם מאוחר וכולם מסביב ישנים,
גם לו הדלקתי אור בפרוזדור, יהיה לו יותר נוח ולא כל כך לבד.

ידוע כי חוסר שינה זו בעיה רצינית.
לבן אדם מבוגר ולילד.

וכאשר צ. לא ישן 5 רגעים אמר: "כל הלילה לא יישנתי."
ואולי בדיוק אם סיר הלילה היה קרוב בפרוזדור מוער ובהיר,
לא תמיד היה צורך לקרוא לשומרת, מי יודע ?
ואולי צ. ו-א. כבר מזמן היו מפסיקות להרטיב.

כי בחושך, אומרת א. זה נורא להוציא יד מתחת לשמיכה.

3 נובמבר – 
היה כבר לגמרי שקט,
כאשר 3 אנשים מבני המשפחה הגיעו להשכיב ילד אחד.
וגרמו לרעש בחדר האמבטיה ובפרוזדור,
ואמירת שלום ערנית בחדר השינה.  
האם יכול להיות ששומרת זמנית יכולה לחנך הורים ,
כמו שעושה זאת עובדת יומית קבועה,
אולי בהצלחה יותר גדולה או יותר קטנה,

להכריח אותם לדרישות הנוהל במוסד.

 

4 בנובמבר
אינני יודעת מהם המנהגים אבל אחכה בבוקר,
ולא אעזוב עד שתגיע העובדת היומית ואוכל לשאול אותה.
מי השתעל, מי הקיא וכד'.    
הקשר של שתי העובדות חיוני.
וגם המשך העבודה מוכרח להיות ללא הפסקה,
כי השינה לפנות בוקר היא שטחית ביותר,
קלה ולכן דרושה ההשגחה ,
ע"מ למנוע ריצה ללא נעלים על רצפת האבן בבוקר,
קריר או הרטבה במיטה,
כאשר אפשר כבר לדרוש מילד שילך שירותים.  
אני עוד בודקת לפני עזיבתי את המטות
ה"לא בטוחות" ורושמת את ההערות .

חבל שהדיאגראמה והרשימות הן רק מ-14 ימים.
יכול היה להיות הרבה יותר טוב אם הצטבר במשך שנים,
רבות של ניסיון קיבוצי ממקומות רבים.
ללא כל האמירות הלא מוסמכות
"אצלנו הרבה מרטיבים" או "תמיד מרטיבים".

ויתרתי כאן על הרבה פרטים מקומיים,

ונגעתי רק באופן שיטתי בבעיות רבות מסובכות.
השתדלתי לרשום עובדות בציון ספקות והנחות,
ולא הוצאתי שום מסקנות מהירות.

 

דבר אחד ברור לי :
אם נוכל להגיע לכך שכל העובדות במוסד תהינה קבועות,

אז למה הדרישה המוצדקת כל כך רחוקה מהנכון,
כאשר מדובר בעובדת לילה.

הרי ליל זה חלק שלישי בחיי הילד בגיל זה,

הרי הבעיה היא כיוון חינוכי בשעה מסובכת של הערב.
מדוע במשמרת יום שהמטפלת הקבועה משכיבה את הילדים לשינה ?.
ושומרת על שנתו השקטה והרגוע,
ואילו תפקידים מסובכים יותר (הוכחות ההורים) ? .
ויותר אחראים (סיום היום) נמסרים לידיהם של עובדות זמניות.
ולעתים קרובות שומרת לא מוסמכת.

ואיך גננות ומטפלות מסכימות עם מצב זה ?.
ולא מכירות את החניכים שלהן בתקופה כל כך,
מסובכת כמו סיום היום בערב והשקמה בבוקר.

 

אני מציעה :
כי כל העובדות היומיות תשמורנה בחילופין,
ביחד עם עובדת ממלאת מקום.  
בישובים גדולים זה יתבצע כל 6 – 8 – 10 שבועות במשמרת,
ואלו בישובים קטנים יותר אפשר לגייס אחת או שתי אמהות.

 

אני מתנגדת:
באופן מוחלט להצעתו של אחד מהיועצים מחוץ לארץ,
שהעובדות הקבועות תבואנה לאחר שעה 10,
כדי להעיר את הילדים המרטיבים.
העובדת הכי טובה, עייפה לאחר יום עבודה,
רוצה לישון וחייבת לשנות את תוכנית הערב, המגיעה לה באופן חוקי.
זכותה להחליט לטובתה (שינה, הרצאה, ספר, ישיבה וכד'),
ואף עם הרצון הכי חזק תמלא את עבודתה מהר או בלי סבלנות.
מספיק לגרום להתנגדות  והתעקשות אצל ילד עצבני,

שמגיעה לו ברגע זה הרבה החלטיות ידידותית, שקט וסבלנות .

שבוע שמירה, אנחנו חוזרות ומציינות כל פרק זמן,
במשך שנים יעשיר ויחזק ניסיון של כל העובדות,
יאפשר לגלות בעיות סודיות של הרגשות מתחלפות,
ומצבי רוח רעים של החניכים הבעייתי.

חיזוק הקשר של העובדת-מחנכת עם ילד,
אשר במשך היום, בחבורה רעשנית, אין לה גישה  ישירה,
ואשר מאד דרושה להבנה הדדית,
כאשר הילד המסכן והבודד מחכה לרגע בו ירדם. 

(למזל רוב הילדים נרדמים מיד, שינה בריאה ומועילה,
אבל את העין והמחשבה של המחנכת,
יש להקדיש לילדים הדורשים דאגה מיוחדת).

 

ובקיצור אני מקווה:
שעיסוקים שיטתיים, (יום ולילה) יתרמו להארכת זמן,
שנות עבודה של העובדות הקבועות,
ואולי יחסכו במידה רבה את התעייפות ואדישות וחוסר עניין לעבודה.

 

 סטפניה וילצנסקה .

מתוך יומנה של סטפה השמור בארכיון "עין חרוד".

 

 

 

 


הגיבו בפייסבוק