שני נרות

נר רגיל: שני מסכנה, שני בשלווה. עמלת כל היום. כעת רצית לתפור כותונות לאחיך הקטן

            ועינייך נעצמו מעצמן.

            שני, נוחי. אבער בשקט, שלא להעיר אותך. שני לך בשלווה.

נר חנוכה: טוק-טוק!

נר רגיל: מי שם?

נר חנוכה: טוק-טוק! פתח, אני רוצה להיכנס.

נר רגיל: אל תדפוק כל כך חזק ובקול כה רם, פן תעיר את הילדה, אשר עבדה יום תמים וכעת רצתה לתפור כותונת לאחיה הקטן, אבל נרדמה כי היתה עייפה מאוד (פותח).

נר חנוכה: והנה אני! (נכנס בקפיצה).

נר רגיל: אך, האדון וודאי לא אלינו.

נר חנוכה: כן, אליכם ואל כולכם.

נר רגיל: ומי הוא אדוני? כי אני הנני נר רגיל, המאיר לאנשים עניים.

            האדון כה יפה ועשיר. מי אתה אדוני?

נר חנוכה: אני, הנני נר חנוכה.

נר רגיל: נר חנוכה? הרי הילדה הזאת תפרה כותונת לחג החנוכה. מאוד רציתי לדעת
            מה זאת חנוכה. אני  מקדם אותך בברכה, נר חנוכה, שעליו כה מרבים הילדים              
            לדבר.

נר חנוכה: עלי, אם כן, מדברים? המדברים עלי טובות?

נר רגיל: אותך מאוד אוהבים. מספרים שאדוני יודע לבעור באורות צבעוניים ויפים. אני כל כך משתוקק לראות זאת. אני אף דבר יפה לא ראיתי עוד.

נר חנוכה: נו טוב, אם אתה מבקש (מוסיקה, שירה, אורות צבעוניים)

נר רגיל: האח, מה יפה! מאין, אדוני? מי לימד אותך לעשות אורות כל כך יפים?

נר חנוכה: על זה אפשר הרבה לספר. אימי – זה בית המקדש בירושלים. ואני בוער על כי במלחמה גדולה נלקח בית המקדש מהאויבים והושב לאדוני.

נר רגיל: מה? ומי עמד בראש המלחמה?

נר חנוכה: אבי, מתתיהו בן יוחנן בן שמעון החשמונאי ובניו יצאו לקרב. את בית המקדש לכדו ואורות בו הדליקו.

נר רגיל: והאוייבים היו רבים?

נר חנוכה: או, אלפים, אבל לא רק בני מתתיהו נלחמו. העם עזר להם… אחרי זה נחרב בית המקדש בירושלים. ורק אני, נר חנוכה, נשארתי ואספר לילדים על מלחמת המכבים, שידעו ויזכרו. כבר אלפים שנה אני מספר לילדים. כבר אלפים שנה שאני יתום.

נר רגיל: אתה בוכה?

נר חנוכה: כשאני לבדי, כאשר עין אדם לא תראני – אני בוכה. אבל כאשר מסתכלים בי, הנני שוב שמח ומאיר באורות יפים. וכעת ספר על עצמך. (הילדה מתעוררת, נר חנוכה מאיר באורותיו).

נר רגיל: ומה אני יכול לספר על עצמי? הנני נר רגיל ועני. בשעה שאנשיםעובדים, אני מאיר להם באורי. אני מאיר לחייט, לסנדלר כשהוא תופר. לילדים הלומדים – אני מאיר כשהם קוראים, אוכלים, בוכים, כשעצוב להם. אבי- זה יום עבודה רגיל. איזה דבר מעניין אני יכול לספר?

נר חנוכה: או, אל תדבר כך על עצמך – ולא על אביך. את הכל, אשר ברשות האדם, את הכל עשה עביך – יום העבודה. אתה מאיר יום יום, למען יעבדו האנשים על מה שיהיה. אני מאיר פעם בשנה, למען יזכרו האנשים מה שהיה. תן יד אחי האהוב. יחד נאי לאנשים, יחד נאיר לילדים. נלך מבית לבית. אני אומר: "זכרו את שהיה, שהיה יפה וטוב אתמול". אתה תאמר: "עבדו למען יהיה טוב יותר ויפה יותר מחר".

                יחד נאיר לאנשים, שיהיה להם שמח.

                (אורות זיקוקים צבעוניים)

נגישות