"המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק"
 

                                                                             

**** אירועי החודש ****       

 לרגל יום המחנך  

 תפילת המחנך

 


        
 תפילת המחנך

 

תפילת המחנך - "אדם עם אלוהיו" 1922.

"אינני נושא לך תפילות ארוכות, אלוהי .
אינני שולח לך אנחות רבות ..
אינני משתחווה לך עמוקות ,
אינני מקריב קרבנות יקרי ערך,
להאדיר את שמך ואת כבודך.
אינני משתוקק להתגנב לתחומי חסידיך,
אינני מתאמץ לזכות בתשורות רבות ערך.
אין כנפיים למחשבותיי שישאו את שירי לשמים .
למילותיי אין צבע ולא ניחוח,
ולא פרחים הם.

אני עייף ומנומנם .
ראייתי נחלשה וגבי כפוף תחת הנטל ,
והאחריות הכבדה .
ובכל זאת אביא לפניך בקשה נרגשת אחת ,
אלוהי למרות הכול נמצאת בידי אבן חן אחת
שאינני רוצה להעניק לאחי- בו האדם .
אני חושש שהאדם לא יבין ,
לא יחוש ,יזלזל ויצחק.
אם כרגיל אני עפר לרגלך , אדוני ,
הרי בהציגי את בקשתי אני ניצב לפניך.
כתביעה לוהטת, אם כרגיל אני משמיע את דברי בלחישה ,
הרי על בקשתי זו אני מכריז בנחישות דעת תקיפה.
ויורה מבט מצווה מעל העננים .אני דורש במפגיע, 
כי הפעם כבר לא בשביל עצמי.

תטיב את גורל הילדים,
עזור להם במאמציהם,
ולווה בברכה את קשייהם.

אל תוליך אותם בנתיב הקל ביותר, אך ביפה מבין כולם .
ובתור מקדמה לבקשתי קבל נא את אבן החן היחידה שבידי :
את עצבותי עצבות ועמל. "

מתוך כתבי קורצ'אק:"אדם עם אלוהיו 1922"
 

דמות המחנך


קורצ'אק רואה במחנך דמות שתפקידה להימצא
עם הילד במצוקותיו ובשמחותיו.
המחנך מגלם במעשיו ובערכיו המנחים דוגמא אישית,
ועליו להתמסר לעבודתו:
"המחנך צריך להיות לא רק נאה דורש,
אלא גם נאה מקיים."
[1]

כל מחנך ימצא את סגנונו האישי, המתאים לו,
ועל פיו יבנה את מערכת היחסים שלו עם הילדים. 
אין דפוס אחיד על פיו צריכים המחנכים לפעול, אלא מערכת ערכית משותפת. את האמצעים ואת הסגנונות ליישומה – ימצאו בעצמם.
"היה כפי שהינך – חפש דרך בעצמך - דע את עצמך,
לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא,
למה אתה מוכשר,
ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים.
קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך."
[2]

על המחנך לקיים בדיקה מתמדת של דרכיו הפדגוגיות,
ועמדתו צריכה להיות עמדה של חיפוש דרך אל הילד:
"הילדים היוצאים מן הכלל
נותנים לנו בעצם את החומר העשיר ביותר למחשבה ולעיון,
מלמדים אותנו לשפר ולחפש." 
[3]

בשנת 1923 הוקמה בבית היתומים "הבורסה",
שהיתה מוסד להכשרת מחנכים,
וקיבלה אליה סטודנטים לחינוך ולפסיכולוגיה. אלה,
תמורת ארבע שעות עבודה ביום עם הילדים,
קיבלו כלכלה ומקום לינה.
בראשית הדרך בוגרי בית היתומים הם שהוכשרו בבורסה
והפכו להיות מחנכים בבית. לאחר הקמת פולין העצמאית,
הבורסה פתחה את שעריה לסטודנטים מבחוץ.
קורצ'אק וסטפה תמכו במחנכים הצעירים, 
והדריכו אותם במהלך עבודתם השוטפת.
שיטה זו זיכתה את המחנכים בהתנסות מעשית ובהעשרה פדגוגית כאחד.

 
 [1] יאנוש קורצ'אק, דת הילד, לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, תשל"ח , עמ’ 312
[2] יאנוש קורצ'אק, כיצד לאהוב ילדים, הקיבוץ המאוחד 1963 ,עמ’ 13
[3]  יאנוש קורצ'אק, עם הילד, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד , עמ’ 389
 
 

 

דברו איתנו                     

Leave this empty:







* - שדות חובה